פסק-דין בתיק ע"פ 713/06

1.         על המערער הוטל עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים, וכן קנס בסך של 100,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תמורתם בגין עבירות בניה בהן הורשע בתיק המקורי (ת"פ 967/05) ובשני תיקים שצורפו (ת"פ 678/05 ו - ת"פ 36/06) של בית משפט השלום בקריות, ועירעורו מופנה נגד חומרת העונש ברכיב המאסר בפועל שבגזר הדין.

2.         בת"פ 967/05 הנ"ל הודה המערער והורשע בעבירה של אי קיום צו של בית משפט - עבירה לפי סעיפים 205 ו - 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן - החוק), על כך שלא קיים צו הריסה מיום 15.7.02 שהורה לו להרוס תוך שנה תוספת שבנה מצידה הצפוני של מסעדה קיימת בתוואי כביש ארצי מס' 805, שנבנתה ללא היתר, בשטח של כ - 60 מ"ר, בעראבה.

            בת"פ 678/05 הודה המערער והורשע באתה עבירה על כך שלא קיים צו הריסה שניתן נגדו בבית משפט השלום בעכו ביום 20.6.99 בו צווה להרוס תוך שנה סככה מצינורות פלדה בשטח של כ - 204 מ"ר שנבנתה ליד תוואי כביש ארצי ונעשה בה שימוש חורג למכירת ירקות ופירות וכן מבנה קשיח בשטח של כ - 204 מ"ר ששימש למסעדה בתוואי הכביש.

            בת"פ 36/06 לא קיים המערער צו הריסה שיפוטי שהורה לו להרוס חדר בשטח של כ - 15 מ"ר אותו הוא בנה מול מסעדה קיימת בתוואי כביש ארצי מס' 805, תוספת צמודה למסעדה בשטח של כ - 65 מ"ר וכן הכשרת שטח קרקע ואספלט בהיקף של כ - 500 מ"ר, הכל בישוב עראבה.

3.         המערער טוען כי ראוי לבהסתפק במקרה דנן במאסר שתקופתו תאפשר ריצוי בעבודת שירות, במיוחד לאחר שבעת שמיעת הטיעונים לעונש השיב המערער לשאלת בית המשפט והודיע כי הוא מסכים לרצות את המאסר, אם התקופה תאפשר זאת, בעבודת שירות.

            עוד טען המערער כי ראוי להתחשב בגילו (הוא כבן 54 שנים), במצב בריאותו הלקוי בגלל מחלת האסטמה ויתר לחץ הדם מהן הוא סובל, ובהכנסתו הנמוכה.

            עוד הראה המערער כי הוא הרס את מה שנבנה ללא היתר, וגם בכך ראוי להתחשב.

4.         פסק דינה של הערכאה הראשונה מפורט ומנומק. כב' השופטת קנטור הצטרפה לעמדת המאשימה שהדגישה כי מדובר ב"מקרה בולט של זלזול הפגנתי בחוק, בבתי המשפט, וניתן לומר כי הנאשם במשך שנים מעמיד את פרנסתו מעל החוק ומעל בתי המשפט שפעם אחר פעם נתנו צווי הריסה שעד היום לא קויימו."

            לאחר שהסתמכה על הלכות בית המשפט העליון כמצוטט בגזר הדין קבעה כב' השופטת קנטור כי "מדובר במקרה חמור במיוחד, בו הפר הנאשם שלושה צווים שיפוטיים שנגזרו עליו במסגרת שלושה תיקים פליליים, במועדים שונים, ולגבי בנייה שונה בכל אחד ואחד מאותם אישומים." אף אם מדוברבאותה מסעדה, כך כתבה, "דווקא התנהלותו של הנאשם אשר הוסיף תוספות לאותה בנייה, בהדרגה, במועדים שונים ... מחמירה את הנסיבות. במיוחד חמורה העובדה כי הנאשם המשיך ובנה אף לאחר שנגזר דינו לגביי הבניה הקודמת, אך הוסיף חטא על פשע ולא חדל, גם לאחר שהוצאו נגדו צווי הריסה אשר כאמור לא טרח לציית להם עד עצם היום הזה."

5.         עוד פירטה כב' השופטת קנטור כי זהו מקרה המצדיק את מיצוי הדין; לקחה בחשבון את מצבו הבריאותי של המערער; ציינה כי מדובר במסעדה וברווח כלכלי הצריך להיות מובא בחשבון בגזירת הדין כך שהסיכון לא ישתלם, ולאור כל זאת הוטל העונש דלעיל.

6.         אין לי אלא להצטרף לעמדת הערכאה הראשונה באשר לחומרת המקרה דנן. ההפרה החוזרת ונשנית של צוי בית המשפט מצדיקה עונש מאסר שיהא בו יסוד של הרתעה, כך שעונש מאסר אותו ניתן לרצות בעבודת שרות, אינו יכול לתאוםאת הנדרש במקרה דנן. כך הוא אף אם שאלת השופטת קמא בעת הטיעון לעונש יכולה היתה לעורר ציפיית מה אצל המערער.

            מאז גזירת הדין חל אמנם שינוי מסויים בכך שהמערער הרס חלק ניכר ממה שנבנה ללא היתר, כך שחלק מן הנדרש בצווי ההריסה בוצע, אך אין בכך כדי להצדיק, כך נראה לי, שינוי בענישה שהוטלה בערכאה הראשונה, שגם בה לא מוצה הדין עם המערער, אלא באופן חלקי.

7.         אני מחליט לדחות את הערעור.

            המערער יתייצב בבית המשפט המחוזי בחיפה לתחילת ריצוי המאסר, במזכירות מדור ערעורים ביום 21.1.07  בשעה 8.30.

            הבטחונות שניתנו לצורך עיכוב הביצוע - יעמדו בעינם, עד לאחר התיצבותו כנדרש.

            ניתן היום ד' בטבת תשס"ז 25.12.06, בהעדר הצדדים.

            המזכירות תמציא את הפסק לב"כ הצדדים, בדואר.

                                                                                                ש. ברלינר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: